"נאמר שמי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחזור עליה שוב ושוב", כך אמרה המלכה אליזבת בביקורה בצרפת בשנת 1970 והיא עוד לא הבינה עד כמה המשפט הזה נכון בנוגע למשפחה הפרטית שלה.
בנקודת מבט רוחנית האנושות היא המקרו של האדם. גם היא, כמו האינדיבידואל, מתפתחת לאט לאט, לומדת מטעויות העבר ומתקדמת בשיעורי החיים.
בית הספר הגבוה של הנשמה מבקש מאיתנו לזכור שאנחנו נשמות ושכולנו שווים ולתת פחות ופחות חשיבות לתארים, הבדלי גזע ומעמד. הסיפורים האישיים בתוך בית המלוכה הבריטי במאה האחרונה ממחישים מאוד יפה את הלימוד הרוחני הזה.
כתבתי בעבר על סיפור האהבה בין הנסיך צ’ארלס וקמילה בולס פארקר כסיפור של להבות תאומות ותפקידו ההיסטורי בהתפתחות לא רק של בית המלוכה הבריטי אלא גם של האנושות כולה.
בימים אלה אני צופה בעונה השלישית של הסדרה "הכתר" ומגלה עוד פרטים על הסיפור הזה ונפעמת מכמה שחלקי הפאזל מתחברים וכמה זה ברור שכל מה שקרה נכתב כבר מראש בתכנון מדוייק על ידי הנשמות.
את ציר הסיפור הזה מניעים שני סיפורי אהבה גדולים של שני זוגות שהקשר הנשמתי ביניהן הוא קשר של להבות תאומות; קשר של אהבה בלתי אפשרית אשר במימושו נועד לחולל שינוי התפתחותי משמעותי על כדור הארץ, להסיר את החומות בין בני האנוש ובמקרה הספציפי הזה להשפיע רבות על ההיסטוריה.
למי שלא מכיר את הסיפור, דודה של המלכה אליזבת אדוארד השמיני הוא זה שהיה אמור למלוך על בריטניה אך לאחר פחות משנה על כס המלכות הוא פרש מהמלוכה והעביר את הכתר לאחיו הצעיר, ג’ורג’ השישי, אביה של המלכה אליזבת. הסיבה לכך היתה סיפור אהבה שנרקם בינו ובין אזרחית אמריקאית, וואליס סימפסון, שחטאה הי, לא רק בכך אמריקאית אלא גם גרושה פעמיים ולכן נאסר עליו כמלך להתחתן איתה. אדוארד החליט שהוא לא מוותר על אהבתו הגדולה והעדיף מנגד לוותר על כס המלוכה ולהעביר אותו לאחיו הצעיר, ג’ורג’, רק כדי שיוכל לחיות באושר עם אהובתו. וכך חי אדוארד את רוב ימיו בצרפת, בזוגיות אוהבת עם וואליס עד יום מותו.
אך השיעור הנשמתי לא נלמד ולכן ההיסטוריה נידונה לחזור על עצמה.
בשנת 1970, שנתיים לפני מותו של אדוארד, סיפור אהבה גדול נוסף מאיים על הכתר הבריטי. הפעם זהו הנסיך צ’ארלס שמתאהב בקמילה בולס פארקר שנמצאת לא ראויה לנישואים על ידי בית המלוכה ובכך מתחילה שרשרת של אירועים אשר מאמללת כמה נשמות מיוסרות בבית המלוכה. בית המלוכה הבריטי לא אישר את קמילה ולא תמך בנישואי האהבה האלו וכפה על הנסיך צ’ארלס נישואי כדאיות עם הנסיכה דיאנה שלמרות יופיה הרב ואצילות נפשה – לא היתה זיווגו הנשמתי.
איך הסיפור התגלגל משם אתם יודעים. אולם ברמת ההתפתחות הנשמתית קרה משהו חשוב אשר היווה סגירת מעגל לא רק עבור צ’ארלס וקמילה, אלא גם עבור אדוארד ווואליס. לאחר שנים של ניהול הרומן המתמשך בין צ’ארלס לקמילה בית המלוכה נאלץ להיכנע לבסוף ולקבל אותה באופן רשמי כבת-זוגתו, אף על פי שעכשיו היתה בנוסף לכל, גם גרושה.
הנסיך צ’ארלס עוד לא ידע מה צופן לו עתידו כשנפרד מהדוד אדוארד על מיטת חוליו. אחרי שנים של גינוי וניכור מצד משפחת המלוכה, היה זה הנסיך צ’ארלס ששמר על קשר עם אדוארד, שלח לו מכתבים וביקר אותו למורת רוחה של המלכה אליזבת. צ’ארלס עוד לא ידע אז שבתוכו שוכנת הנשמה אשר נבחרה לשנות את ההיסטוריה ולאפשר באומץ ליבה את מה שלא התאפשר לדוד: הלגיטימציה לחיות בהתאם לצו ליבו.
ההיסטוריה האישית והגלובלית היא לא אוסף של צירופי מקרים אלא רקמה של אירועים מתוכננים מראש אשר נכתבו בקפידה על ידי הנשמות שלנו במטרה לאפשר לנו, בני האדם, להתפתח ולתקן את העבר. התיקון הרבה פעמים לא נוגע רק לנו אלא גם לדורות שהיו לפנינו ולאלו שאחרינו.
רוב חיינו אנחנו סומים באפילה, לא יודעים איך הסיפור יסתיים או מהו השיעור שהוא מביא איתו אך בתוך החשיכה הזאת ישנו ניצוץ אחד של אור והניצוץ הזה הוא צו ליבנו. אנחנו לא אמורים לדעת כיצד ייכתב הסיפור אנחנו רק יודעים שכדי למלא את חלקנו בסיפור בצורה הטובה ביותר, אנחנו צריכים להיות נאמנים לליבנו – זהו צו הנשמה.
*מי מכם שמעוניין להבין יותר לעומק את מסעה של הנשמה והדרך בה סיפורי החיים נכתבים מוזמן להצטרף לקורסי התקשור הקרובים שנפתחים בשבוע הקרוב. הפרטים כאן
מקומות בודדים נותרו לאלו מכם שנועדו להיות איתנו בקבוצה.
Comments