פוסטים אחרונים

December 17, 2018

Please reload

ארכיון

Please reload

עקבו אחרי

הרומן שלי עם קובה

27.11.2016

תמיד היתה לי סקרנות מיוחדת לקובה. להיסטוריה שלה, לכוח ולעוצמה של מנהיגה הכאריזמטי, פידל קסטרו וכמובן לעם הקובני. שנים שאני אומרת שאני רוצה להספיק להגיע לקובה עוד בעידנו של קסטרו ואיכשהו השנים חלפו ולקובה עוד לא הגעתי. זה לא במקרה שעוד לא הגעתי, אני מבינה היום.  

האמת היא שהסקרנות האמיתית שלי רוב שנות חיי הבוגרות היתה בכלל לצ'ה גווארה האגדי. חקרתי, קראתי ולמדתי עליו, וכך הגעתי גם להתעניינות בקובה ובקסטרו. באותה מידה גיליתי גם עניין מאוד גדול באוויטה ובמשטרו של חואן פרון בארגנטינה... הבנתי ששנים מסויימות בהסטוריה של ארגנטינה וקובה מרתקות אותי. כשנכנסתי  לעולם הרוחני התחלתי אט אט להבין שכנראה שהנשמה שלי מכירה את התקופה ההיא והמקומות האלו מקרוב ומכאן הסקרנות הגדולה.

 

לפני כמה שנים סבלתי קשות מדלקת אוזניים כרונית שנמשכה כמעט עשור. ניסיתי טיפולים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים ושום דבר לא עזר. כשלמדתי תרפיה בשחזור גלגלולים החלטתי לנסות ולטפל בדלקת הכרונית באמצעות שחזור גלגולים. במילים אחרות ביקשתי להבין איזו טראומה שחוויתי בחיים קודמים יושבת בזכרון התאי של האוזן שלי וזקוקה לריפוי.

 

את הגלגול שחוויתי לא הצלחתי בכלל לקשר לבעיית האוזן. בגלגול הזה הייתי בחור ארגנטינאי צעיר, אינטלקטואל ובן למעמד הביניים חדור אידיאלים ומוטיבציה לחולל רפורמה חברתית ומהפיכה אמיתית. הייתי אחד מהחיילים של צ'ה גווארה. מעבר להיותנו חיילים לוחמים היינו קודם כל אינטלקטואלים, אידיאליסטים, וצמאים לשינוי חברתי. נולדנו וגדלנו אמנם אל תוך מעמד הביניים אבל יותר מלחיות חיים של נוחות, בערה בנו המוטיבציה לשנות את העולם.

רגע סיום החיים באותו גלגול היה רגע בו ראיתי את עצמי לוחמת באחד הקרבות במשהו שנראה כמו ג'ונגל. אני זוכרת שנשמע פיצוץ גדול ואחריו היה שקט, דממה. ובתוך השקט הזה נפלתי לאדמה וכך הסתיימו חיי.

 

כמובן שעשיתי תיקון וריפוי לגלגול הזה אך בסיום הריפוי לא יכולתי למצוא שום קשר בין הזיכרון הגלגולי הזה לבין דלקת האוזן הכרונית שלי. אז סיכמתי את החוויה כמעניינת והמשכתי בחיי.

חלפו להם חודשיים-שלושה ללא סימפטומים של דלקת אוזניים, ולאחר מכן עוד כמה חודשים עד שהבנתי שייתכן והדלקת החלימה. המשכתי לעקוב... עברו מאז חמש שנים, אם לא יותר ואין שום זכר לדלקת.

 

שנה וחצי בערך אחרי השחזור הזה ישבתי עם חברים וסיפרתי על חווית החיים הזאת וחבר ששמע את נסיבות המוות אמר לי: "אה ברור שהיה רגע של שקט... כי נקרע לך עור התוף. זה קרה גם לחבר שלי בצבא." רק אז לראשונה, הבנתי את הקשר בין הגלגול לבין האוזן שלי. ואז הבנתי שגם בלי להבין את הקשר בין שחזור הגלגולים לבין החיים שלנו – הריפוי נעשה.

 

אז מעבר לריפוי הפיזי, החוויה הזאת נתנה לי עוד מתנה; היא הזכירה לנשמה שלי מקומות, אנשים וחוויות מעברה שעד היום אני מרגישה מחוברת אליהם וגם היום מצליחים לרגש אותי.

אם לחמתי עבור צ'ה גווארה זה אומר שלחמתי עבור פידל קסטרו, מה שאומר שהאמנתי באיש ובדרכו.

אני מבינה היום את הבחירה שלי לא ליסוע לקובה. עם כל הסקרנות והמשיכה שלי אליה, אני חושבת שיש בי חשש לראות את מצבה של קובה היום.  עד היום העדפתי לא לראות את כשלונו של השלטון ושל האיש שפעם לפני הרבה שנים האמנתי בו ואף לחמתי עבורו ולשמור את הזכרון של מהפיכה שהצליחה.

 

 

 

Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon