צנטריפוגת האנטישמיות

אתמול התעוררתי בבוקר עם המילה 'צנטריפוגה' בראש. ניסיתי להבין מה פשר הדבר, אולי כי אני שומעת בחדשות את המילה... אבל לא, מסתבר שההדרכה הרוחנית מבקשת להסביר לנו את תופעת האנטישמיות הגלובלית באמצעות המטאפורה הזאת.

במהלך השנתיים האחרונות אנשים שאלו אותי שוב ושוב מהי פרספקטיבת ההדרכה הרוחנית על האנטישמיות ההולכת וגוברת בעולם. תשובת ההדרכה היתה שההיסטוריה משתחזרת על מנת לתקן את עצמה – אם  היהודי היה חסר הגנה וגב בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עכשיו כמעט 100 שנה אחרי העם היהודי סופג שוב אנטישמיות וגילויי שנאה ונידוי אך התיקון הוא שהפעם העם היהודי הוא עם עצמאי וחזק שיש לו את אחד הצבאות החזקים בעולם. זהו תיקון לטראומה הקולקטיבית של היהודי החלש וחסר הזהות הלאומית.

אך כמה זמן נוכל להשאר בשחזור העמוק הזה? ברגע שהוא משרת את מטרתו עליו להשתחרר. הרי אנחנו  כבר בתוך הסיבוב המטורף הזה של נידוי וגינוי ישראל בתוך איזו מערבולת שרק הולכת וגוברת עד שלא ניתן לראות איך נצא מן הסחרחרה הזאת... ופה נכנסת מטאפורת הצנטריפוגה.

אז בואו נזכר קודם מהי צנטריפוגה ומאיפה אנחנו מכירים את המילה – צנטריפוגה היא מכשיר שמסובב חומר במהירות אדירה במטרה לייצר הפרדה. הכוח הצנטריפוגלי דוחף את המרכיבים השונים של התערובת לפי המשקל והצפיפות שלהם כך שהחומרים הכבדים והדחוסים נזרקים החוצה, אל השוליים והחומרים הקלים והטהורים יותר נשארים קרוב למרכז. אנחנו בעיקר מכירים את המונח מדיונים על תהליך זיקוק האורניום של האיראנים ולמרבה האירוניה, המכשיר שהם משתמשים בו כדי לייצר חושך, הוא המטאפורה שההדרכה נותנת לנו כדי להבין את האור.

הסחרחרה שאנחנו נמצאים בה – תפקידה לזכך אותנו מהדימוי האנטישמי שדבק בנו והוא המדומה לחומרים הכבדים שיש להפריד אותם מזהותנו המזוקקת. אירועי המלחמה הנוכחית באיראן מאפשרים שיקוף של המהות המזוקקת שלנו ומי שעוזר לנו היסטורית וקארמתית להביע את הזיקוק הזה הוא דווקא העם האיראני.

בעוד מדינות המערב, שאמורות לחלוק איתנו ערכים משותפים, מפנות עורף ותומכות בתנועות חשוכות של מה שהם מכנים "לוחמי חופש", דווקא העם הפרסי שנמצא תחת שלטון החושך הקיצוני אשר מפעיל את אותם "לוחמי החופש", מושיט לנו יד באפילה ומבקש מעט מהחוסן שלנו על מנת להיחלץ מאותו שלטון חשוך וכשאנחנו עושים זאת מניפים אלו את דגלי ישראל ומניחים פרחים בשגרירויות ישראל. כך מסתחררת לה הצנטריפוגה ומפרידה בין דעות חשוכות ומוטות לבין מהות מזוקקת.

ואי אפשר שלא לדבר על סנכרון האירועים עם חג הפורים וההקבלה לסיפור מגילת אסתר – שם המזימות של המן התהפכו עליו בדיוק כמו במציאות של מנהיגות איראן החשוכה שהאור המוקרן על ישראל מגיע דווקא מתוך הבית שלה. לא בדיוק מה שהם התכוונו שיקרה.

זיכרו, שלכל משבר יש תכלית. היקום הוא לטובתנו, הוא מייצר עבורנו קרקע לשחזור אירועים כואבים על מנת שנוכל לפתור אותם אחרת הפעם. זה קורה גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית.

ימים יגידו כיצד אירועי הימים האלו ישפיעו על העתיד אבל בינתיים חשוב שלא נזדהה עם נקודת המבט הקורבנית ונבין שבתוך כל החושך תמיד טמונה לה הזדמנות.

*ומילה על אנטישמיות – הכוונה היא לא לביקורת עניינית המופנית כלפי מדיניות ניהול מלחמה. ביקורת פנימית וחיצונית היא אלמנט חשוב עבור כל משטר נאור, אך הביקורת הזו לצערנו, היוותה קרקע לנידוי וגילויי שנאה כלפי ישראלים ויהודים ברחבי העולם והתעלמות מעוולות המלחמה אשר הופנו כלפינו. כשאני מזכירה 'אנטישמיות' אני מתכוונת לכך.