הסיפור הכואב של שושנה סטרוק ז"ל והגילויים שעולים מתיקי אפשטיין מעלים בנו זעזוע רב וגם שאלות בהיבט הרוחני. אנשים פונים אליי ומבקשים להבין מהי פרספקטיבת ההדרכה הרוחנית על כל הסבל האנושי הזה. השאלה האחרונה שנשאלתי היא: "מהי תכליתה הגבוהה של פדופיליה והתעללות טקסית?" אז החלטתי לענות על כך בפוסט שייתן מענה לעוד אנשים שמנסים להבין את האירועים הקשים בתוך המסגרת הרוחנית של הדרכה גבוהה ובחירה נשמתית. בואו נתחיל מכך שהעולם הארצי הוא עולם שיש בו הרבה כאב וסבל. היינו רוצים שזה יהיה אחרת

אתמול התעוררתי בבוקר עם המילה 'צנטריפוגה' בראש. ניסיתי להבין מה פשר הדבר, אולי כי אני שומעת בחדשות את המילה... אבל לא, מסתבר שההדרכה הרוחנית מבקשת להסביר לנו את תופעת האנטישמיות הגלובלית באמצעות המטאפורה הזאת. במהלך השנתיים האחרונות אנשים שאלו אותי שוב ושוב מהי פרספקטיבת ההדרכה הרוחנית על האנטישמיות ההולכת וגוברת בעולם. תשובת ההדרכה היתה שההיסטוריה משתחזרת על מנת לתקן את עצמה – אם  היהודי היה חסר הגנה וגב בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עכשיו כמעט 100 שנה אחרי העם היהודי סופג שוב

הרבה מהקונפליקטים שאני שומעת עליהם בייעוצים עוסקים בקשרים זוגיים חדשים בהם הגבר מתגלה כרגיש מאוד, מחובר לצד הנשי שלו, מרצה, לא מספיק אסרטיבי או במילים של המתייעצת... "לא מספיק גברי". אז אני פונה כאן אל אחיותיי הנשים: בזמן שהוא "לא מספיק גברי", מה את? הנסיכה הקסומה, שיושבת לה במגדל ומחכה לאביר שינצח את הדרקון ויציל אותה מעצמה? לא! כבר הרבה מאוד זמן שאנחנו לא הנשים האלו. רצינו עצמאות, רצינו שיוויון זכויות, רצינו לצאת מהמטבח ותקשיבו: עשינו את כל זה. השוונו כוחות. ולצד ההתפתחות ש

בתקשור של התכנית הנשמתית עולה לעיתים מידע בנוגע לקבוצת הנשמות אליה הנשמה שייכת. המידע הזה מגיע בדרך כלל בהקשר של ייעוד הנשמה ובנוגע למה...