רווקות נשית מאוחרת, מגיפת המאה או קפיצה אבולוציונית?
אני אגע פה בנושא רגיש וכאוב עבור רבות מאיתנו, ואני מרשה לעצמי לגעת בנושא הטעון הזה כי כן... גם אני, לא עלינו, רווקה.
רווקות מאוחרת, האם ניתן לקרוא לה המגיפה של המאה ה-21? תחשבו על זה רגע, מאז תחילת האבולוציה לא היתה תקופה שהתאפיינה ברווקות נשית. נשים תמיד נישאו, וברוב התרבויות זאת לא היתה שאלה של בחירה בכלל.
אתן יכולות בוודאי לנחש שהנושא הכי מדובר שלשמו מגיעות נשים לפגישה של תקשור או ייעוץ רוחני הוא נושא הזוגיות. ואכן הרבה נשים בגילאים 30 פלוס מגיעות אליי לשאול על זוגיות. הנושא הזה הלחיץ אותי. כל רווקה שמגיעה לפגישה מבקשת לדעת מתי כבר תהייה לה זוגיות. ולפעמים אין זוגיות באופק הקרוב, והתקופה הנוכחית היא תקופה של... רווקות, מה לעשות. קשה היה לי להעביר מידע מסוג כזה. האכזבה בצד השני היתה פשוט גדולה מדיי. בהיותי מתקשרת ביקשתי עזרה מהמדריכים שלי. "מה לעשות?? איך ייתכן שיש כל כך הרבה נשים בעידן שלנו שנמצאות ברווקות ולא בזוגיות? תעזרו לי!" המדריכים שלי עזרו לי והמידע שקיבלתי היה משחרר לכן אני חולקת אותו פה איתכן.
להלן הסבר ההדרכה:
רבים מהשיעורים שאנחנו עוברים בחיים האלה, אנחנו חולקים עם נשמות אחרות שחוות דברים דומים במקביל, דבר שנקרא 'שיעור קולקטיבי', כיוון שהוא לא רק שיעור שלנו אלא שיעור של האנושות כולה. שיעור הרווקות הוא שיעור כזה.
ישנן נשים רבות בעידן הזה שבוחרות להיות לבד מתוך בחירה נשמתית של נשמה שעברה גלגולים רבים כאשה, אשר לאורך עידנים שלמים הייתה נתונה לתוקפנות, השפלה, כוחניות, אפליה ואלימות מצד גברים. בהרבה מאוד עידנים ותרבויות לאורך ההסטוריה של המין האנושי, אהבה אמיתית וטהורה בין שני אנשים לרוב לא הייתה מתאפשרת מבחינה של חוקים חברתיים. נשים הוכרחו להתחתן בנישואי שידוך במקרה הטוב, לעיתים היו נמכרות לבעליהן, או שהוכרחו להתחתן עם גברים שחיללו את כבודן על מנת לשמור על כבוד המשפחה. העולם, עד לא מזמן, היה עולם שמנוהל על ידי גברים והם אלו שהחליטו על גורלנו, הנשים.
הרבה דברים שליליים אפשר להגיד על העידן העכשווי, מבחינה אקולוגית, חברתית, טכנולוגית, צבאית, כלכלית ומה לא, אולם בתחום אחד חשוב ישנה פריצת דרך משמעותית וזהו תחום שחרור האשה.
מה שקורה בעידן הנוכחי הוא שלראשונה מזה עידנים אשה יכולה לחיות חיים עצמאיים, חופשיים ומכובדים לבדה, בגפה, ללא גבר לצידה, מבלי להיות עזר כנגדו. החופש הזה עבור רבות מאיתנו הוא יקר מפז וחשוב לנו כנשמות, לממש אותו. כולנו עברנו גלגולי חיים בכל אותן תקופות היסטוריה חשוכות בהן סבלנו מדיכוי נשי והיום אחד מיתרונותיה החשובים של החברה המערבית הוא שאנחנו יכולות לשים לזה סוף. אם לא תהיינה נשים עצמאיות בחברה שמסתדרות לבד, ללא גבר, ומצליחות כלכלית, חברתית ומקצועית כיצד יתאפשר השינוי הגדול והחשוב הזה במעמדה של האשה בחברה? הכמיהה הגדולה והחזקה להיות בזוגיות בכל מחיר היא תוצאה של התנייה חברתית שפועלת עלינו מזה עידנים ואולי מוטב לנו שנשתחרר ממנה. ושלא יהיו פה אי הבנות, אני לא אומרת שנשים צריכות לוותר על אהבה! גם רווקות חוות אהבה ולפעמים אפילו יותר מנשואות.
ובכל זאת, מתוך העצמאות הזאת, אכן מגיע רגע בו אנחנו מבשילות להיות בזוגיות וזה קורה רק לאחר שנשמתנו הוכיחה כי היא יכולה להתקיים לבדה ובכבוד ואז עולה הרצון בזוגיות מתוך בחירה. לא כי חייבים, לא כי חיתנו אותי, לא כי החברה אינה מאפשרת לי לחיות לבד בכבוד אלא כי אני בוחרת. וברגע הזה מתאפשרת מציאת הזוגיות.
לעיתים, במקום שבו עולה הבחירה הזאת יש לחזור ולנקות טראומות מחיים קודמים ולהתיר חוזים שבהם נשמתי נדרה נדר להיות לבד כדי להוכיח שהיא יכולה, שהיא חופשייה ושהיא משוחררת מדיכוי גברי וחברתי. הריפוי הנשמתי הזה מאפשר לנו להתקדם במסע שלנו אל עבר זוגיות שלמה, טובה ומעצימה.
אני פונה כאן לאחיותיי הרווקות, נושאות הלפיד של שחרור המין הנשי, יגיע הרגע בו גם אתן תמצאו לכן את הזוגיות המתאימה, אבל עד אז בואו לא נתבוסס עוד ביגון רווקותינו, בואו נרים ראש בגאווה ונכיר בכך שאנחנו נשים יפות, מוכשרות, סקסיות, משכילות, נועזות, אמיצות, מצליחות, ראויות ופורצות דרך.
לי באופן אישי, הרבה יותר קל לקבל באהבה את הרווקות שלי היום.